צ'אקרת הגרון

​צ'אקרת הגרון האוניברסלית, הצ'אקרה החמישית,סוף סוף נפתחה והיא פעילה היום יותר מתמיד.היא הופעלה אצל מסה עצומה מאוד של אנשים, אשר היתה אצלהם חסומה.כבר לא ניתן להתעלם מזה שנוצרה כאן הפעלה גלובלית.אנשים מדברים היום על דברים שפעם העדיפו לשמור לעצמם.אנשים מסכימים להקשיב היום למידע שהיה זמין שנים, אך העדיפו להתעלם ממנו.אנשים יוצאים היום לרחובות להפגין על הדבר שהכי יקר להם - על החיים עצמם. ומה שעוד יותר משמעותי בפתיחה האוניברסלית הזאת של הצ'אקרה החמישית הוא שקיבלנו עם הפתיחה שלה גם חיבור ישיר אל ציאקרת הבסיס, הצ'אקרה הראשונה.אנחנו היום כאנושות פחות מפחדים לבטא את הצרכים הבסיסיים שלנו.לבקש את מה שמגיע לנו כאזרחים של הפלנטה הזאת - חיבור אל האדמה.חיבור אל מהות של יציבות, בטחון,וביטוי של הצורך שלנו לחיות חיים מלאי חופש ביטויולא רק חיים של השרדות.והתנועה הזאת מן האדמה, משורש הוויתינו,עולה מעלה ונשמעת החוצה בקול גדול.לא עוד שתיקה כהודיה.לא עוד הקטנה של הרצונות והצרכים שלנו.לא עוד הטמנה של ראשינו בחול.האנושות לומדת היום אולי בפעם הראשונה בחייה לומר "לא"!להקשיב לצרכים הבסיסיים שלנו -תחושת בטחון, הגנה, חום, קרבה ואהבה,ולבטא אותם החוצה אל מול מי שחינך אותנו שאסור לדבר.שנים על גבי שנים של סירוס ושתיקהמתפרצות החוצה בקול צעקה גדולה בכל הפלנטה.אנשים מתעוררים אל עבר היותם תודעה בתוך גוף.והגוף מבקש התייחסות, תנועה, מגע, חום - חיים. צ'אקרת הגרון מסמלת גם היטהרות וניקיון,ואלה קורים כרגע בכל העולם, ברמה האישית והגלובלית.זוהי הזמנה להתחיל ליצור תהליכים של ניקוי פנימי עמוק.כל אחד בדרך שלו ובטכניקה אליה הוא מתחבר.להיות מודעים יותר לכל מה שאנחנו צורכים ומכניסים אל גופינו.המים שאנחנו שותים, האוויר שאנחנו נושמים, המזון הגשמי והרוחני אשר נכנס אל גופינו והתדרים והאנרגיות הסובבות אותנו.זהו זמן קריטי של בחירה בעליה מעלה. אני צופה בכל זה ברשתות החברתיות ובמדיה ואצלי בקליניקה ובחיים הפרטיים ועולה בי אופטימיות קוסמית.שמחה להיות זאת שיכולה להכיל ולקבל את מי שרוצה להמשיך במסע להעלות הלאה מהגרון אל התודעה ואל הכתר.את מי שרוצה להעמיק את החיבור בין הצרכים והרצונות לבין הביטוי שלהם. מודה על הדרך שהובילה אותי להתחבר אל העולמות העליונים והתחתונים, ושוב לעלות מעלה ולרדת מטה ולנוע בספירלה שהיא אנרגית החיים, הזורמת בכל גוף ורוצה רק להתפרץ ולצאת ולהתחבר אל גופים נוספים. זיכרו שכשאתם אומרים "לא!" לאדם אחר אתם אומרים "כן" לעצמכם.זיכרו את עצמיותכם, את זהותכם היחודית שהיא אתם.והמשיכו לבטא את הקול שלכם בכל אמצעי אפשרי. עד אשר האדמה תשמע ותסלחותחמול לנו על אי הידיעהותקבל אותנו אליה בחזרהבפשטותבאהבהבחמלה

מה זה טנטרה?

מה זה טנטרה? רבים פונים אלי ומבקשים לבוא ללמוד או לבוא "לעשות" אצלי טנטרה.מתוך הפניות הרבות שאני מקבלת מאז שהתחלתי לטפל ולהנחות בתחום הטנטרה, אני מוצאת שיש הרבה בלבול וחוסר ידע בנוגע למושג טנטרה בכלל ולטיפולי טנטרה בפרט.אז החלטתי לכתוב בכמה מילים מה זאת טנטרה בהגדרתה המילונית (או הויקיפדית) ולהסביר מה זה טיפול טנטרי באופו שבו אני עובדת. טנטרה היא השקפת עולם ודרך חיים שהתפתחה בהודו. פירוש המילה בסנסקריט הוא "מארג" או "הרחבה". והמשמעות היא: "אוסף של טכניקות משדות שונים המביאות להארה".על פי תפיסת העולם הטנטרית "הכול קשור בהכול". ריבוי הקשרים בין התופעות הסובבות אותנו ומערכת יחסי הגומלין ביניהם, יוצרים "מארג" מורכב בהרבה מהנראה לעין. ומתוך כך, "מרחיב" את גבולות האינדיבידואל אל מעבר לסביבתו המיידית. הטנטרה שמה דגש על הקשר בין הגוף לבין הנפש והיא התגלגלה למערב ולישראל כמתודת תרפיה בפני עצמה.טנטרה כתרפיה עושה שימוש בכלים מודרניים (אשר חלקם לקוח מתוך מדע הפסיכולוגיה, תרפיה, פסיכודרמה ועוד) לצד התרגול המסורתי של הטנטרה: מדיטציה, טנטרה-יוגה ויוגה. השימוש בטנטרה ככלי לתרפיה, מאפשר לגלות את הקשר הישיר בין הגוף לנפש, תוך שימת דגש על החסימות הרגשיות ומקבילותיהן הפיזיות, מציאת המקור לחסימות אלו וכיצד ניתן לרפא אותן. הטנטרה כתרפיה, מאפשרת התמודדות עם טראומות רגשיות ומיניות אשר פוגעות בתפקוד המיני, מערכות יחסים ואף בבריאות הפיזית. כמו כן, היא מאפשרת תקשורת טובה יותר של המטופל עם עולמו הפנימי וכתוצאה מכך, תקשורת בריאה עם הסובבים אותו. אז איך נראה מפגש טיפול טנטרי אצלי? אני מקבלת לקליניקה א.נשים בכל שלבי החיים אשר רוצים לעשות שינוי, שיפור או לחוות שדרוג באחד או יותר מתחומי החיים - מיניות, זוגיות, עבודה, הגשמה, בריאות נפשית, התפתחות רוחנית ועוד. מתחילים בפגישת הכרות הכוללת שיחה ותשאול מעמיקים, תרגולי נשימה, מדיטציה, דמיון מודרך ותרגילים שונים. במידה ורוצים להתחיל תהליך ממשיכים בסדרת מפגשים.המפגשים הבאים כוללים שיחה, טכניקות נשימה שונות, מדיטציות שונות, טקסים שונים, תנועה, עבודה עם ייצוגים, עבודה עם קולות פנימיים, חיבור לגוף, טכניקות שונות לשחרור רגשי והנעת האנרגיה כולל טכניקות מגע של לחיצות ועבודה אנרגטית. אני משתמש בקליניקה בכלים נוספים אותם אספתי במשך השנים כגון תטא הילינג, סאונד הילינד, עבודה שאמנית, רייקי ועוד ומביאה את כל הידע הרחב שיש לי מעולם היוגה והתאי יוגה תרפיה כמורה ליוגה ומטפלת בעיסוי תאילנדי. המפגשים אצלי בקליניקה אינם כוללים בהכרח עבודה בעירום. כל אחד עובר תהליך בקצב האישי שלו ומקבל עבודה לבית בהתאם להתקדמות בקליניקה.אני באופן אישי לא עובדת עם עיסויים אינטימיים עם גברים.עם נשים אני מגיעה לעיסויים אינטימיים לעיתים כחלק מתהליך עומק בלבד. אני עובדת עם א.נשים עם בעיות בתפקוד המיני כמו שפיכה מהירה, חוסר בזיקפה, חוסר חשק מיני, עודף חשק מיני, יובש נרתיקי, כאבים בחדירה, אי הגעה לאורגזמה ועוד.א.נשים בשלבי פרידה וגירושין או שעברו גירושין בעבר ונמצאים במערכת יחסים חדשה או רוצים ליצור אחת כזו.א.נשים הסובלים מדיכאון, מתח, חרדה, פוסט טראומה, פחד במה ועוד. איך בוחרים מטפל/ת? נכון להיום שוק המטפלים והמטפלות בתחום הטנטרה הוא די פרוץ ולא מוסדר. היום כל אחד/ת יכול/ה לעשות קורס קצר של עיסוי טנטרי ולקרוא לעצמו מטפל/ת טנטרית.למזלינו הרב של המטפלים והמטופלים, בימים אלה עובדים על להקים את איגוד המטפלים בשדה המיניות אשר יתן קריטריונים שונים והסמכות לסוגי המטפלים השונים, בינהם מטפלים רק בשיחה, מטפלים בשיחה ובמגע, מטפלים בשיחה ומגע באברים אינטימיים כולל עירום. אני ממליצה לכל מי שמתעניין לעבור טיפול כזה לחקור היטב תחילה את התחום ולבדוק מה ההסמכה של המטפל/ת ומה הרקע הטיפולי שלהם. אשמח לשמוע האם המידע הזה חידש לכם משהו?האם תרצו לדעת משהו נוסף בקשר לטנטרה או טנטרה תרפיה? מוזמנים לכתוב בתגובותאו לפנות אלי בפרטי לפרטים נוספים אודות הטיפולים שאני נותנת. בברכת התרחבות מוארת​

יום הולדת 42

יום הולדת 42 שלי הגיעה בתזמון מדויקלטרנספורמציה המתרחשת מחוצה לי ובתוכימשהו בי מרגיש יותר שלם היוםכשאני כבר יממה שלמה בת 42 שנים על האדמה. מאפשרת לי מקום להיות אני במלואי ללא מאמץמאפשרת לעצמי לנוח בתוך העשייהמאפשרת לעצמי להיות בנתינה ללא תנאילאהובים עלי ביותר בקרב משפחתי וחברי. מאפשרת לעצמי להיות פגיעה וחשופהרגישה ומרגישהלפתוח את הלבלפתוח את ביתיולהרגיש את כל קשת הרגשותשרוצים להגיע ביום הכלכך טעון הזה באישי ובקולקטיבי. מסכימה לעצמי להרגיש את הפחד והתקווההעצב והשמחההסבל והעונגהאכזבה וההפתעההלבדות והאחדותמסכימה לעצמי יותר ויותר לבקשולהסכים לקבלולסמוךבידיעה ובאמונהשאני שמורה ומוגנתשאני מודרכת ומכוונת שכל מפגש,ציוץ ציפור,הודעה,אירוע ותחושההם לא מקרייםהכל באמת כבר קרה וקורה ויקרה בו זמניתרק הגענו לכאן לשחק קצת בתוך המשחק הזה שנקרא חייםואם רק נסכים לקבל את כללי המשחק ולהשתמש בהםהחיים יכולים להיות קסםשבהם כל העולמות יכולים להיפגש יחדתפילה, ברכה, קדושה, הודיהילדות ובגרות וכך ציינתי את יום הולדתי ה 42מסביב לאש עם חברי הקרובים בגוף ובלבעם זר פרחים על הראששרפים וקטורותעוגת שוקולד ונרותמוקפת אהבה טהורה ופשוטה מאחלת לכל חברי הקרובים והרחוקיםלהרגיש ולהאמין תמידשאנחנו שמורים ומוגניםשאנחנו יכולים באמת לשנות את המציאות שלנוקודם כל האישית ואח"כ הקולקטיבית מאחלת לנו להאמין שהשינוי אפשרישניתן להתמיר את הכאב לעונגשזה אפשרי ואפילו פשוטמאחלת לנו להסכים לפגוש בכאבלפני שהוא הופך לעונגלהסכים לגעת בולהרגיש אותולטעום אותו ולהריח אותולהתיידד אתו ולא לפחדולדעת שהחושך הוא חברשרק בא להזכיר לנו כמה אור יש בתוכנווכמה שאנחנו ראויים לפגוש באור הזה בעינינועוד בימים אלהובאמת באמת לזכור שאנחנו אף פעם לא לבד "Gracias a la vida que me ha dado tanto"תודה לחיים שנתנו לי כל כך הרבה - מרסדס סוסה ​

הרהורים לצהרי יום שבת 

​עוד רגע חלפה שנה מאז הגיעה לבקר אותנו המלכה.היא עדיין כאן, בביקור ארוך שאינו נגמר.היא הגיעה אלינו כדי להישאר וליצור טרנספורמציה באנושות כולה,כזאת שגאיה מבקשת כבר שנים ליצור ורק עכשיו העזה סוף סוף לצעוק ולבקש.היא הכניסה אותנו פנימה אל הבית הפנימי והחיצוני שלנולעשות בו סדר וניקיון. לנקות את חדרי הלב,לבחון את הדפוסים שלנו,להתבונן בהתניות שלנו,להסיר מחסומים ולפרוץ את גבולות התודעה. עוצרת רגע להתבונן על השנה שחלפה לה אצלי במישור האישי.כשנכנסנו לסגר הראשון שמחתי כל כך.הרגשתי הקלה גדולהסוף סוף העולם עצר לרגע מלכת.המרוץ אחרי העושר, האושר, התהילה, הפרסום וההצלחההביא אותי הרבה פעמים לחוסר דיוק, למרמור, חוסר סיפוק וסבל. שנים בהם רציתי להיות מורה ליוגה ומנחת סדנאות ידועה ומפורסמת.שנים של עבודה מאומצת שעות על גבי שעות מול המחשב לתוך הלילה,בכדי לפרסם, לנהל ולשווק את הסטודיו והסדנאות שלי.שנים של עבודה קשה אשר הרחיקו אותי מהמהות שלי ומהאמת הפנימית שלי.כל אלה הסתיימו בבת אחת רגע אחרי הריטריט האחרון אותו העברתי לראשונה בארץ ולא בסיני. כל התקופה של הסגר הראשון וגם זאת שהגיעה אחריה, הכניסה אותי להתבוננות פנימית עמוקה ולהבנה של מה באמת באמת חשוב ומשמעותי לי בחיים.עברתי ואני עדיין עוברת תהליך עמוק מאוד של טיהור - סאוצ'ה ברמה הפיזית שחררתי ואני עדיין משחררת הרבה חפצים חומריים אשר לא משרתים אותי יותר כמו ציוד היוגה והפילאטיס שהיה לי בסטודיו.תהליך שלקח ועדיין לוקח לי זמן להשיל את הזהות שלי כמורה ליוגה ומנחת סדנאות. כל נושא הניקיון אצלי בבית, במיוחד סביב המטבח והכלים קיבל תפנית משמעותית אשר משנה לי את כל סדר היום וההתייחסות לחומר. ברמה הפיזיולוגית עברתי ואני עדיין עוברת תהליכי ניקוי של הגוף הכוללים ויתור על תזונה ממכרת, צומות של מיצים וצומות של מספר שעות ביממה, שתיית מים מטוהרים וחיים, המון שעות שינה ומנוחה כשהגוף מבקש ותרגול יומיומי של יוגה, ריקוד או הליכה בטבע. ברמה התודעתית התוודעתי השנה לידע רב ומשמעותי אודות הקיום שלנו כאן על הכדור הכחול. נחשפתי אל כמויות של ידע עוצמתי ומשנה חיים, אשר חיבר לי את כל הנקודות, שכבר היו קיימות בתודעה שלי, לכדי תמונה אחת בהירה ומלאה. כל מה שלמדתי וידעתי עד כה על משמעות החיים האלה כאן הולך ומתנקז לאותו המקום ללא תלות בטכניקה, בתיאוריה, במתודה או בגישה.מרגישה שסוף סוף קיבלתי את המפתחות של הצוללת הצהובהועכשיו זה הזמן להתחיל ולצלול ולהנות מהנסיעה. ברמה האנרגטית עברתי שדרוג מטורף. אני עדיין פרוג'קטורית מנטלית ואין לי מרכז סאקרל מוגדר, אולם רמות האנרגיה שאני חווה ביום יום הן מדהימות ומפתיעות אותי בכל פעם מחדש. אנרגיית החיים זורמת אצלי בגוף באופן רציף כל היום. אין לי צורך לישון בצהרים ולנוח כל יום בכדי להמשיך לתפקד גם בערב. רמת הריכוז שלי השתפרה פלאים. אני חדה יותר, מהירה יותר, בהירה יותר וצלולה יותר. אנרגית החיים זורמת בי וכל דבר שאני נוגעת בו במימד הפיזי ובמימד האסטרלי מתמלא גם הוא באנרגית חיים, כולל כל מי שמקבל ממני טיפול במגע או שיחה. ברמה הרגשית עברתי ואני עדיין עוברת תהליכים עמוקים של שחרור רגשי.כמויות הכאב והטראומות שצפו והתנקו אצלי השנה, אינן משתוות לרמות הרגש שהרגשתי ושחררי בכל 41 שנותיי על הכדור.רוב השחרורים הרגשיים קרו באופן ספונטני. לפעמים תוך כדי מדיטציה, האזנה למוזיקה, תרגול יוגה או מעשה אהבה. לא הייתי צריכה לקחת שום מדיסינה או לכוון לאיזשהו תהליך של שחרור רגשי.אני בעיקר חווה כבר תקופה ארוכה, שאני עוברת תהליך עוצמתי של הסרת שריון המאפשר לי להרגיש את החיים בעוצמות חזקות מאוד.כל פעם שהצפה רגשית כזו מגיעה ופוגשת את הגוף החכם שלי, הוא כבר יודע מה לעשות בכדי לפרוק את הרגש ולנקות את הטראומה שצפה ועולה, ואחרי כל פעם כזאת יש בי יותר מקום לפגוש רכות, אהבה וחמלה. התברכתי ממש ממשבמורים, מטפלים, חברים ואהובים אשר נותנים לי מקום ומחזיקים לי מרחב.רואים אותי בפגיעות שלי ומאפשרים לי להיות בה עד הסוף.התברכתי לחיות קרוב לטבע וקרוב לקהילה של אנשים אמיצים, חכמים, טובי לב, פתוחי לב ותודעה ומחוברים לחיים עצמם. עוד דבר שקיבלתי השנה הוא היכולת להודות בטעויות וההסכמה לעצמי לטעות. כל החיים שלי הייתי פרפקציוניסטית ולא הסכמתי לעצמי לטעות או להודות בטעות. תמיד הייתי צודקת או מצטדקת. הפעם אני מרשה לעצמי לטעות וגם להודות בטעות בגלוי.אני עדיין לא מוכנה לצאת מהקונכייה שלי.אני עדיין עוברת תהליכים של פירוק והרכבה מחדששל מוות ולידה מחדש.אין בי כרגע פניות פיזית, רגשית ואנרגטית להחזיק מרחב למספר אנשים בו זמנית.עשיתי זאת במשך שנים וכך זנחתי את עצמי ואת מה שחשוב לי באמת באמת.בוחרת כרגע להמשיך ולתת את המתנות שלי רק באופן אישי בקליניקה או בזום.בוחרת שלא לפתוח כרגע שום קורס או סדנא או שיעור קבוצתי בכל דרך או אמצעי מלבד ידע שאני חולקת במתנה ובאהבה דרך לייבים שאני עושה בקבוצת פייסבוק שלי. בוחרת כרגע להמשיך בתהליך הטיהור האישי שלילנקות ולזכך עוד ועוד את הכלי שאני.להשתחרר מכל זהות, תפקיד או מקצוע שחשבתי שאני הם.להתחבר עוד ועוד למהות ולמקור שאניאהבה טהורה שתפו אותי מה אתם עברתם בשנה האחרונה במישור הפיזי, אנרגטי, תודעתי ורגשי

מה הביאה עימה 2020 לחיי​

​כותבת כאן מה הביאה עימה 2020 לחיי, ובעצם איזה דברים עשיתי לראשונה בחיי בשנה המופלאה והמטורפת שעוד רגע מסתיימת. 1. בסוף פברואר העברתי בפעם הראשונה וכנראה גם האחרונה ריטריט סופש של יוגה ומדיטציה יחד עם מוטי אליהו האהוב. זה היה מאתגר ומלמד ורציתי לחזור על זה שוב השנה ואז הגיע המלכה קורונה וטרפה את כל הקלפים. 2. הוצאתי קורס אינטרנטי לראשונה בתוך קבוצת פייסבוק סגורה שנקרא "לגדול במודעות". 7 שיעורים מצולמים וכתובים עם ידע מדהים ופרקטי מהפילוסופיה של היוגה ומדיטציות מיינדפולנס. לא נרשמו אליו הרבה אנשים כי כנראה שפילוסופיה של היוגה זה לא ממש סקסי, ומי שהשתתף יצא באורות גדולים ובהודיה עמוקה. עדיין אפשר להרשם אליו דרך אגב. 3. בזמן הסגר הראשון בניתי דוני בחצר (בית לאש) ואירחתי בה חברים מהמושב בליל הסדר, בערב יום העצמאות וביום ההולדת שלי. מאז השתנו כאן פני השטח ונכנסו שכנים חדשים ובניתי דוני חדשה בסגר השני. בנתיים היא משמשת אותי ואת יובל בימים שלא קר מדי ולא יורד גשם, ואני מתכננת לארח סביבה שוב חברים אהובים. 4. לראשונה בחיי יש לי גינה משלי שרק אני אחראית לה ועובדת בה. שתלתי צמחי תבלין ומרפא, פרחים וירקות. עבדתי בה שעות רבות בסגר הראשון והשני ובסופי שבוע. עדרתי, עישבתי, זרעתי, הנבטתי קטפתי ואכלתי ואני נהנת ומתרגשת כל פעם מחדש כשאני אוכלת את מה שאני מגדלת. 5. השנה החלטתי להעביר את עצמי תהליכים של חיבור למהות הנקבית שבתוכי ועבודה על שחרור שליטה והתמסרות. לראשונה בחיי קיבלתי טיפול במים והתאהבתי. הצלחתי להתגבר על פחד עתיק מלצלול ולהכניס את כל הראש למים וסוף סוף מצאתי שיטת טיפול שעושה לי טוב ולא בא לי ללמוד או לטפל בה. תודה ענקית לבז עטר על הדרך שאנחנו עושים יחד בטיפולים במים. 6. במסגרת התהליך של התמסרות ושחרור שליטה התנסתי השנה לראשונה בשיטת ווים הופ עם פרנסיס דויד. טבלתי במקרר עם מי קרח ונשארתי בחיים ואפילו נהנתי ממש. אני עדיין עובדת על להתמודד עם קור ומתכננת לטבול שוב גם שנה הבאה. 7. ובעניין התמודדות עם מצבי קיצון, השנה ישבתי בפעם הראשונה בסווט לודג'. זה קרה פעמיים בקיץ והיה לי כלכך כיף ונעים, שהחלטתי שזה יהיה נכון עבורי לשבת בסווט לודג' במשך 24 שעות יחד עם עוד 12 נשים מסביב לאש, כשכל אחת בסווט הפרטי שלה. היתה זו חוויה מדהימה, מעצימה ומלמדת מאוד. כשנפתחה הדלת האחרונה לא רציתי לצאת בדיוק כמו בלידה שלי שהסתיימה בניתוח קיסרי. אני עדיין נולדת מחדש מאז וממשיכה לשבת מדי פעם בסווט לודג' של רחלי וורקולר שכנתי האהובה. 8. השנה הפסקתי ללמד יוגה בקבוצות ובאופן פרטי והפכתי באופן רשמי למטפלת מינית. אני לא ממש מגדירה את עצמי כמטפלת אלא יותר כמלווה תהליכי ריפוי בדרך הטנטרה. ליוויתי כבר עשרות נשים, גברים וזוגות במפגשים בודדים ובתהליכי ריפוי עמוקים ועוצמתיים. אני מרגישה מוגשמת ומסופקת מהעבודה שלי ונהנת מכל רגע מהבחירות שלי. 9. אחרי 12 שנים בהן בעיקר למדתי ולימדתי יוגה, פילאטיס ומגע, השנה למדתי הכי הרבה קורסים בתחומים אחרים שאי פעם למדתי: קורס מרפאים מיניים עם נירוואן לב, קורס יסודות העיצוב האנושי ועוד שני קורסי המשך עם פבקה קציר, קורס באמנות שאילת השאלות עם אמתי מגד, קורס תטא הילינג בסיס עם עדי פרידמן, קורס "אישה כלבנה" עם רחלי וורקולר וקורס טנטרה תרפיה עם דוד כהן צדק. אספתי השנה כלכך הרבה ידע מרתק ומפעים ויש לי המון מה לתת ולחלוק עם העולם בשנת 2021 אז תתכוננו. 10. בנוסף ללימודים הפרונטלים והדיגיטלים השתתפתי השנה בשלושה תהליכים שונים ומרתקים שהועברו בעיקר בזום/קבוצת פייסבוק סגורה והעשירו את עולמי כאישה, מנחה וכמטפלת: תוכנית סופרויז'ן למטפלים במיניות אלטרנטבית בהנחית ליאת ליליאן וגלית הראל, "האקדמיה למנהיגות" בהנחית עדי פרידמן וקבוצת "נשים מרפאות כסף" של פלור פרם.כל קבוצה עוסקת בנושא אחר ומועברת בצורה שונה. כולן תרמו לי והביאו לי רגעים רבים של אושר, שמחה, הנאה, תשוקה, תחושת שייכות, נראות ועוד ועוד. תודה עליכן נפלאות. התברכתי. 11. השנה הספקתי לגדל ביחד עם יובל קרוב ל 15 אוגרים. הבאנו לאוגר הזכר שהיה לה כבר כמעט שלוש שנים נקבה ונולדו להם ילדים ואז נכדים ועוד נכדים. היתה תקופה שהחזקנו שלושה כלובים של אוגרים והיו לנו יותר מ 10 אוגרים בבת אחת בבית. זה דרש ממני להתמסר לחלוטין להאכלה שלהם, לדאוג שישארו בחיים, להפריד זכרים מנקבות וגם למצוא למי למסור את כל הצאצאים. האוגר הסבא פפיון מת בשיבה טובה ונקבר אצלינו בחצר ועכשיו אנחנו מגדלות רק את הבן שלו כדור והנכד שלו וניל שנראה ממש כמוהו. 12. השנה עשיתי לראשונה בחיי ניקוי עם התוכנית של Body Flow. זה קרה בדיוק שבוע לפני יום הולדתי ה41. זה היה מאתגר ממש עבורי, בעיקר העניין של לא לאכול סוכר וגלוטן. הרגשתי חלשה מאוד ולקחתי חופש לגמרי מלטפל באותו השבוע, וכשסיימתי את הניקוי וחגגתי יום הולדת כולם אמרו לי שאני נראית ממש זורחת. מחכה כבר לניקוי אביב הקרוב ואולי להצליח להתמיד בלהפסיק לצרוך סוכר וגלוטן לתמיד. 13. השנה לראשונה אחרי יותר מחמש שנים לא השתתפתי ולא הנחתי בשום פסטיבל. ביליתי המון סופי שבוע בבית המתוק והנעים שלנו במושב. ולמרות שלא התקיימו פסטיבלים, מסיבות ואירועים יצא לי לפגוש המון חברי פסטיבלים בארועים פרטיים וקטנים, במעיין או בים. אני מרגישה היום יותר מתמיד כי הגעתי הביתה אל השבט שלי, אל מקומי הטבעי. 14. השנה לא ביקרתי בכלל בסיני ולא בחו"ל. הכי רחוק שנסעתי היה לאמירים בצפון או לרחובות בדרום. רוב החיים שלי מתקיימים במרחק נסיעה של גג שעה וחצי ממני וזה מרגיש נפלא. רוב החברים והחברות שלי גרים במרחק נסיעה או הליכה קצר וזה קל ופשוט יותר להפגש, לבקש עזרה ולהרגיש קרבה ושייכות. 15. השנה הגשמתי ליובל ולי חלום וסידרנו לנו בקיץ בריכה גדולה בחצר. האמת שזה לא היה כלכך פשוט כמו שחשבתי, להרכיב ולתחזק את הבריכה. זה דרש ממני לצאת מאזור הנוחות שלי ולבקש עזרה וזה היה ממש שווה. עד הסגר הקודם הבריכה היתה עדיין פעילה ונהננו מימי שמש נפלאים וממים קרירים וצוננים. 16. השנה התנזרתי מקיום יחסי מין עם חדירה למשך התקופה הכי ארוכה שהיתה לי מאז שנהייתי פעילה מינית בגיל 18. במשך 9 חודשים לא קיימתי יחסי מין עם חדירה עם אף גבר ובחרתי להמתין לגבר הנכון והמדוייק עבורי. הרגשתי שההתנזרות הזאת תמכה בתהליך ניקוי מאוד עמוק של דפוסים שהיו קשורים אצלי לאינטימיות ולמיניות ושחוויתי ממש לידה מחדש כעבור תשעת חודשי ההתנזרות. אני מרגישה שהיום חיי המין שלי מאוד מדוייקים, מודעים ונכונים עבורי ואני מיישמת הלכה למעשה את מה שאני מלמדת ומנחה בקליניקה ובקבוצות. גאה בעצמי ממש על הדרך הזו שבחרתי ללכת בה. 17. השנה למדתי להתבטא דרך תקשורת מקרבת בשילוב עם אותנטיות רדיקאלית. זה לא משהו שלמדתי בקורס, החיים הביאו אלי את האנשים הנכונים איתם יכולתי להתבטא בחופשיות, באותנטיות ומתוך רצון ליצור קרבה ואינטימיות. ברוב הפעמים זה גרם לאנשים לרצות להתקרב אלי יותר ולעיתים זה הרחיק את מי שהתקשורת שלי היתה כנה מדי וישירה מדי עבורו. אני עדיין לומדת. 18. השנה התקרבתי יותר ויותר אל המכשפה שאני. התחלתי לעבוד יותר עם קלפים, קטורות ושרפים, קריסטלים, תפילות, טקסים וזימונים. קיבלתי חניכות שונות לעבודה עם האלמנטים השונים, עם הלבנה ועם דם הוסת והברקתי את מטה הקסמים שלי. יש לי מטאטא שחונה מחוץ לבית וגם חתול שחור שהחליט לעבור לגור אצלינו בחצר. והאמת שזה ממש מגניב ואני עפה על זה יותר ויותר. 19. השנה הייתי עם יובל בבית רצוף במשך הזמן הכי ארוך שהיינו יחד אי פעם. פעמיים היינו גם בבידוד. פעם אחת 5 ימים ופעם אחת 14 יום. על אף הדחיסות והצפיפות בזמנים העברנו את הזמן בנעימים ופיתחנו לנו שגרת אם ובת בה יש לכל אחת זמן לבד ויש גם את הזמנים שלנו יחד. התברכתי בילדה חכמה, נבונה, יצירתית, נדיבה אנרגטית ורגועה בו זמנית. בימים של שגרת בית ספר, עבודה ולימודים אני מתגעגעת לזמן איכות הרב שהיה לנו יחד ולגמרי מתכננת לעשות לנו ימים יזומים שכאלה. 20. השנה לראשונה בחיי התאהבתי ממש ממש בעצמי ולא בגבר אחר. אני מרגישה אהובה, מוזנת, מודרכת ונתמכת על ידי עצמי ועל ידי כוחות הגדולים ממני. הצלחתי לשחרר תלות והאחזות באהבה שלי בגבר או באהבה של גבר אלי ואני מרגישה מוכנה לפגוש ולהכיר גבר שמאוהב בעצמו ורוצה ומוכן לחלוק את האהבה שלו לעצמו איתי. אני מאחלת לי ששנת 2021 תיהיה מפתיעה ומרגשת, מחדשת ומרטיטה, מלאת תשוקה ועשיה מבורכת ומרפאה. מאחלת לי עוד יותר חיבור עמוק אל עצמי, אל הטבע, אל יובל, אל שבט החברים והקהילה הקרובה אלי, וחיבור עמוק אל נשמה בגוף של גבר השלם ובטוח בגבריותו ובהיותו אל בגוף בן אנוש המוכן ורוצה ליצור איחוד מקודש עם האלה שאני. תודהזה נעשה זה נעשה זה נעשה !!! 

תפילה לאישה שאני

​"מה אני כאישה, כאדם מבקשת לעצמי היום. אני מבקשת לתת אמון ולהתמסר לעצמי.אני מבקשת להיות בבטחון שלא משנה כמה סערות יתחוללו שם בחוץ תמיד אוכל לחזור אל עצמי, אל המרכז שלי ואל המהות שלי. מבקשת לעצמי לזרום כמו מים, לנוע עם הרוח, לשמור על האש הפנימית בוערת ותמיד לסמוך על שורשי היציבים המחוברים אל האדמה.אני סומכת על עצמי היום כי כל דבר שמתרחש בעולמי החיצוני מתקיים שם לטובתי העליונה ואני בוחרת להיות ערה לעולם סביבי וקשובה לכל הסימנים המגיעים אלי. אני יודעת שאני אהבה טהורה וליבי פתוח ומוכן לקבל אליו את כל מי שמוכן לפתוח את ליבו אלי. גם סדק קטן בליבו השמור והמוגן של האחר יצור בינינו חיבור ואם הוא יסכים החיבור יביא איתו קסם והתרחבות. אני בוחרת להתמסר לרוח הגדולה המכוונת אותי ומגינה עלי בכל אשר אלך.אני מודה על המשפחה שלי שגם כאשר נדמה להם שהבחירות שלי מטורפות ולא הגיוניות הם עדיין בוחרים לתמוך בי ולהיות לי לעזר. אני מודה לכל המלאכים שמלווים אותי במסע הזה כאן על האדמה ובוחרים כמוני להתמסר ולאהוב את עצמם ולהעניק מאהבתם לאחרים.אני מודה לי על ההקשבה פנימה ועל הקשר העמוק והאינטימי שיש לי עם גופי, נפשי ונשמתי.אני יודעת שבסופו של יום אני לא יודעת כלום ואני בוחרת בכל פעם מחדש לשחרר את הישן ולהתמסר אל החדש. אוהבת אותימחבקת אותיויודעת שתמיד אהיה שם בשבילי"  

ריפוי מיני  ​

​במשך שנים על גבי שנים, דורות על גבי דורות, הגברים שלטו בעולם והנשים דוכאו.בכל פעם שגבר חשק במין, זה היה לו זמין ונגיש וקל להשיג.הנשים היו כנועות והתרגלו שזהו המצב.כדי להרגיש קצת יותר בנוח עם זה שבכל פעם שגבר רוצה מין הן צריכות להיות שם מוכנות פשוקות רגליים, הן החלו להתרגל לרעיון ולא להיות רק כנועות ופסיביות, אלא גם אקטיביות.עבר זמן רב, דורות על גבי דורות. מהפכת הפמיניזם התרחשה ודברים קצת השתנו. במשך השנים, גם אנחנו הנשים התחלנו להתנהג כמו הגברים. בכל פעם שעולה בנו היצר המיני ומבקש להתממש אנחנו מוצאות לנו גבר לחכך איתו את איברי המין שלנו ולהביא את עצמנו לסיפוק מידי.מנקודת המבט שלי, התרבות הזו של סיפוק היצר המיני היא המשך ישיר של תרבות האונס שרווחת כאן בעולם מזה עידן ועידנים ועדיין קיימת כאן היום.זוהי תופעה מאוד רווחת היום בעולם שנשים וגברים, בתוך ומחוץ לזוגיות אונסים את עצמם על הפרטנרים המיניים שלהם.אצל הרבה זוגות יש צד אחד שאינו נהנה מקיום יחסי המין, אינו מעוניין בקיום יחסי המין ופועל מתוך ריצוי, ובמקרים רבים גם חווה כאבים בזמן החדירה (בעיקר נשים).לרוב בתוך קשר זוגי, בני זוג הנמצאים יחד שנים ארוכות אינם מתקשרים זה לזו את הרצונות, התשוקות והגבולות שלהם. דבר זה מוביל לתחושות של חוסר סיפוק, חוסר רצון וחוסר חשק, לעיתים גם לכאבים בזמן החדירה ולחוסר יכולת להנות מקיום יחסי מין. ומה אצל הרווקים?אותו יצר וצורך לסיפוק מיני קיים גם כמובן אצל רווקים שאינם בזוגיות. נוצר מצב שגם בתוך קשר מקרי, זמני ולא מחייב מתקיימים יחסי מין שאינם בהכרח בהסכמה.אלה הם לרוב יחסי מין שאין בהם תקשורת, חיבור, אהבה ואינטימיות. חיכוך איברים לצורך הגעה לסיפוק ואז ניתוק רגשי שמועצם לאחר מעשה החבירה והניתוק הפיזי. מה שמתקיים בהרבה מאוד מחדרי המיטות בעולם (או על איזשהו שולחן משרדי או כל מקום אחר שעולה בדמיונכם), אצל זוגות קבועים או מזדמנים, הוא שחזור של תרבות האונס והניצול המיני שקיים בעולם שנים על גבי שנים. כאשר היום הניצול מתקיים לשני הכיוונים. גם נשים מנצלות גברים לצורך סיפוק מיידי. היכולת של אישה או גבר לחבור יחד, לחדור ולהיחדר בלי להרגיש חיבור לב, חיבור רגשי וחיבור נשמתי נובעת מרמה כזו או אחרת של ניתוק רגשי. מהדחקה של רגשות כתוצאה מאיזושהי טראומה שנחוותה בעבר בחיים האלה או בחיים הקודמים (לא בהכרח טראומה מינית אולם הרבה פעמים זה המקרה). כאשר גבר ואישה חוברים יחד פיזית, ללא תקשורת בהירה, ללא חיבור רגשי, ללא אינטימיות וללא רגישות, אותן טראומות עבר יכולות רק להשתחזר ולהעמיק פנימה אל תוך מנגנוני ההדחקה, ולעיתים קרובות גם נוצרות טראומות חדשות.התוצאה של קיום יחסי מין ללא תקשורת, הצבת גבולות, חיבור רגשי ואינטימיות רגשית, היא שחזור ישיר של תרבות האונס שהייתה ועדיין מתרחשת על הפלנטה.כפי שאנחנו אונסים את הטבע, את בעלי החיים, את האדמה, הים והאוויר, כך אנחנו ממשיכים לאנוס זה את זו וזו את זה בחדרי המיטות. ריפוי לאנושות וריפוי לפלנטה כולה יגיע מתוך עבודת מודעות עמוקה לדפוסים שלנו במיניות. מתוך עבודה של חיבור אל עצמינו ואל האנרגיה המינית שלנו. ביום שהאנושות כולה תלמד לשלוט באנרגיה המינית, לתעל אותה ולהתמיר אותה נוכל לגשת אל הפרטנרים שלנו (הקבועים או המזדמנים) בכבוד, בענווה, ברכות ובאהבה. עבודת מודעות עם האנרגיה המינית דורשת מאיתנו לעבור דרך שערים של פחד. דורשת מאיתנו להתמודד עם רגשות עזים כמו בושה ואשמה ולפגוש במקומות הכי חשוכים וכואבים שלנו.עבודה עם האנרגיה המינית היא לא רק עבודת של כיף, עונג ואורגזמיות. נדרשת עבודת צל מעמיקה כדי לפגוש את עצמנו במחשכים. לפגוש את המקומות הכי פגיעים וכואבים שלנו. אפשר ללכת לסדנאות של טנטרה ושל מיניות מודעת וללמוד טכניקות שונות של נשימה להנעת האנרגיה המינית ולצפות לפגוש במיניות את אלוהים. אולם כל עוד לא ננקה את הגוף הפיזי, הרגשי והאנרגטי שלנו ממשקעי העבר של החיים האלה והחיים הקודמים, לא נוכל באמת למצוא שקט וריפוי ולחוות את תחושת העונג הנכספת. רק אחרי תהליך עמוק של עבודה עם כאב, נוכל להתחיל לחוות עונג ואורגזמיות בכל דבר ודבר בחיים שלנו. נוכל להסתובב בעולם ולעשות אהבה עם כל דבר. עם הטבע, עם אוכל, עם מוזיקה, עם הגוף שלנו, עם כלי נגינה וכתיבה ויצירה ועם כל דבר שהלב שלנו יתחבר אליו.רק אז נוכל להתחיל לחוות עם עצמנו ועם בני הזוג שלנו מה זאת מיניות מקודשת. נוכל לחוות כיצד מיניות יכולה להפוך לחיבור טהור ומקודש בין שני אנשים, או ביני ובין אלוהים.רק אז נתחיל להתחבר אל הבריאה כולה ולהבין שאנחנו חלק בלתי נפרד ממנה.נוכל להפסיק לאנוס את הטבע, הצמחים ואת בעלי החיים. חינוך למיניות מודעת, ניקיון ושחרור של טראומות עבר, עבודה רגשית של שחרור אמונות ודפוסים ותרגול בלתי מתפשר של אהבה עצמית אלה הם התכנים שצריכים להילמד היום בכל בית ספר. הם היסודות שעליהם צריך לחנך את ילדינו וגם את עצמנו בכל גיל, מין, מגדר, דת ולאום אשר נהיה. מי יתן ונמשיך להעמיק פנימה במסע הריפוי העצמי, הקולקטיבי, הבין דורי והגלגולי. לריפוי האדם, האדמה, המים, האוויר, בעלי החיים, הצמחים וכל היש על הפלנטה.מי יתן ונסתובב בעולם עם לבבות פתוחים וגופים רוטטים, ולא רק עם רגליים פתוחות. "אדוני שפתי תפתחופי יגידתהילהתהילתך" מוקדש באהבה לכל מי שבוחר לחיות כאן על האדמה חיים מקודשים ורוטטים.   

עיסוי טנטרי   ​

רבים פונים אלי לאחרונה ושואלים אותי מה זה עיסוי טנטרי.החלטתי לנסות לתמצת בקצרה מה זה עיסוי טנטרי ומה זה לא. חשוב לי לציין שכל מה שכתוב כאן מתייחס אך ורק לאופן שבו אני למדתי ולאופן שבו אני מטפלת.כמו בכל תחום יש אסכולות וגישות שונות וכל מטפל ומטפלת עובדים באופן מתאים ומדויק עבורם.  כדי לעשות קצת סדר אני אוהבת להשוות ולהבדיל בין עיסוי "רגיל" (שוודי, רקמות עמוק, רפואי, תאילנדי, שיאצו וכו) ובין עיסוי טנטרי. לעיסוי "רגיל" לרוב אנחנו הולכים כי אנחנו רוצים לשחרר איזשהו כאב או מתח פיזי, אשר לעיתים רבות מלווה במתח נפשי.  אנחנו מחפשים מזור לכאבי הגוף, מחפשים להירגע ולהתפנק. אנחנו מגיעים לטיפול מורידים בגדים או שלא, נשכבים על המיטה ונותנים למטפל/ת לעבוד על הגוף שלנו כשאנחנו מתבקשים לרוב להיות פסיבים ורפויים.  בעיסוי רגיל כמעט ואין התייחסות אל או מגע באיברים האינטימיים והמטפלים לרוב נמנעים מלדבר עם המטופלים על התפקוד המיני שלהם.  בעיסוי טנטרי המטופל/ת לוקחים חלק פעיל בטיפול באופן שבו הם נושמים. התקשורת בין המטפל/ת למטופל/ת מאוד מאוד חשובה לפני, במהלך ואחרי העיסוי. זהו עיסוי לכל הגוף הכולל גם עיסוי לאיברים האינטימיים כגון יוני (איבר המין של האישה), לינגם (איבר המין של הגבר), ישבן ופי הטבעת. לעיסוי הטנטרי פונים אנשים מסיבות שונות. אני מוצאת שרוב האנשים פונים אלי מסקרנות, או מרצון לרפא משהו שקשור לתפקוד המיני, או לעבור חוויה מתקנת הקשורה למגע מיני מן העבר וההווה. מצרפת כאן כמה פסקאות המתארות מה זה עיסוי טנטרי עבורי כמטפלת: 🌷עיסוי טנטרי מתעסק בריפוי היחס שלנו אל מיניות, אל הגוף שלנו ובריפוי הקשר שלנו עם החיים עצמם ועם מערכות היחסים שלנו בחיים. 🌷בעיסוי טנטרי משתמשים בטכניקות שונות (מגע, נשימה, קול, תנועה) כדי לתמוך בזרימה של אנרגיית החיים בגוף המטופל וכתוצאה מכך זרימה של האנרגיה המינית. 🌷בעיסוי טנטרי משתמשים באנרגיה המינית שנוצרת כדי להביא ריפוי לחלקים שונים בגוף, בנפש ובנשמה, שלא הצלחנו להגיע אליהם באמצעות טכניקות ריפוי אחרות. 🌷חלק עיקרי מעיסוי טנטרי כפי שאני מטפלת ורואה אותו כתהליך שלם, עוסק בהסרת השריון הפיזי, הרגשי והאנרגטי שאנו עוטים על עצמנו במשך שנים כדי להדחיק רגשות ותחושות שחוסמים את אנרגיית החיים שלנו כמו אשמה, בושה, פחד ועוד. 🌷עיסוי טנטרי יכול להיות מענג מאוד, נעים מאוד ולהביא לחוויה של מולטי אורגזמיות, אולם לרוב כדי לחוות מידת עונג גדולה נצטרך לעבור דרך שכבות עמוקות של כאב. 🌷עיסוי טנטרי כפי שאני מעבירה אותו כמטפלת הוא כמו טעינה של המצבר האנרגטי שלנו באנרגיית חיים. משם זה כבר התפקיד של המטופלים להמשיך ולהפעיל את המצבר בצורה הנכונה כדי שלא יתרוקן. 🌷בחוויה שלי כמטפלת וכמטופלת, עיסוי טנטרי יכול לרפא כאבי גוף עמוקים וישנים, יכול להציף טראומות מודחקות ויכול להביא המון חיות, חופש ועוצמה לגוף, לנפש ולרוח ולקשר שלנו עם החיים עצמם. 🌷עיסוי טנטרי כפי שאני תופסת אותו הוא לא תחליף למפגש עם אהובה, הוא לא דרך נוספת לחוות עונג במקום עינוג עצמי, והוא לא עוד משהו מגניב לסמן עליו וי ולרוץ לספר לחבר'ה. 🌷עיסוי טנטרי הוא דרך נפלאה להיחשף לעולם המיניות המודעת והמיניות המקודשת. לחוות מיניות באופן אחר וחדש ממה שלימדו אותנו וחינכו אותנו שזה מיניות. 🌷עיסוי טנטרי הוא עוד אבן דרך במפגש שלנו עם עצמנו, בחוויית החיבור אל העצמי השלם כפי שאני. הוא עוד כלי להעצמה ולאהבה עצמית. עוד אחת מהדרכים לפגוש את האלוהי שבתוכנו. אני מקבלת גברים ונשים באופן פרטי לסדרת מפגשים של עיסוי טנטרי בקליניקה באזור פרדס חנה.מוזמנים להשאיר פרטים ואחזור אליכן/ם.           ​

שמאניזם   ​

 ​את סוף השבוע האחרון לפני שנכנסנו לבידוד בצל הקורונה, ביליתי בלימודים בקורס מרפאים טנטריים במרכז "אשתר" בנושא "פתיחת מרחב שמאני בקליניקה" בהנחייתה המופלאה של מיכל מעיין דון.תוך כדי שאנחנו עוברים ועורכים טקסים שמאניים משמעותיים, רוקדים, שרים, נפתחים ומשתפים, ברקע נשמעו גם הדיבורים על הגזרות וההוראות החדשות ועל זה שנגמר הנייר טואלט בסופרים וכל הבהלה שיש מסביב לזה. סיטואציה הזויה כל-כך. יושבים פתוחי לב, גוף ותודעה. מקבלים חניכות להיות דור העתיד של המטפלים המיניים. לומדים טכניקות טיפוליות שאין להן ביסוס מחקרי או מדעי, אך הן עובדות ומשפיעות ומצילות נפשות. לומדים על החיבור החזק בינינו לבין הטבע, האלמנטים, התודעה הקולקטיבית ויחסי הגומלים בינינו, ובחוץ הכל גועש וכמו מוכיח את כל מה שנלמד בפנים. פתאום כל מה שלמדתי וחוויתי, כל מה שקראתי וכל מה שלימדתי הופך למציאות. ואני מבינה שכמו בתרגול היוגה, זה הזמן לרדת מהמזרן ולתרגל את כל הטכניקות מחוץ למזרן.החיבור החזק אל השמאניזם מביא אותי למחשבות על פשטות, על חיבור אל הטבע, חיבור אל האינטואיציה ואל הנסתר. כי הנה הגיע רגע האמת בו כל מה שהתורות הפילוסופיות הרוחניות דיברו עליו שנים, מתממש.כל הדיבורים על השלה, הסרת הצעיף, ההתגלות, ההארה, ההתעוררות, הכל פשוט קורה עכשיו במסה קריטית גדולה.עולם ישן הופך לחדש עולם חדש הופך לישן.  הכל מתערבב יחד והדיבור על זה שהעתיד אינו ידוע וכל מה שיש לנו הוא רק הרגע הזה, פתאום כבר לא נשמע כמו משפט משומש מאיזשהו ספר, זה ממש נוכח וקורה עכשיו.ועדיין, זאת רק ההתחלה של התהליך.אני רואה את הניסיון להמשיך לתכנן. להיות בעשיה. להגיע לאן שהוא. הרצון שלנו בוודאות הוא חזק מאיתנו. הוא תבוע בתוך הדיאנאיי שלנו כאנושות שנולדה וגדלה בעידן התכנון אשר מתחיל להגיע לסיומו. וכולם מעלים סרטונים ולייבים, מדיטציות ועיצות כיצד להתמודד עם המצב. 10 דרכים להעביר את הזמן בבידוד, 5 דרכים להרגיע את הלחץ, 8 דברים לעשות בבית עם ילדים. זה מקסים ומחמם את הלב, איך כולם נרתמים ותורמים מהידע שלהם למען אחרים. זה תומך ומאפשר לנו להרגיש חלק ממשהו שגדול יותר מאיתנו. בא לי לתרום גם ולתת איזשהי עיצה, או דרך הסתכלות על הדברים. לאפשר לעצמינו, לכל ההולכים בדרך. גם למי שכבר צועד במסע ההתפתחותי שלו שנים, וגם מי שנפתח עכשיו לחדש וללא נודע.בואו נעצור רגע. אחרי שקניתם מזון יבש ונייר טואלטוכל מה שנראה לכם שצריך שיהיה בבית לתקופה הקרובה. בואו נעצור רגע ורק ניהיה.יש לנו הזדמנות מופלאה להיות ב BEING במקום ב DOING. ורגע אחד בחיים אולי לא צריך לעשות שום דבר מלבד להיות ולהרגיש. לחבק את הילדים שלנו ולהיות איתם במצב של הוויה. להסתכל על ההורים שלנו ולראות שגם הם כמונו מפחדים,ולא יודעים איך מתמודדים עם הלא נודע.להנות ממה שקיים עכשיו. מציוץ הציפורים, מהשקט היחסי ברחובות, מצחוק הילדים, מכל הטבע שפורח במלוא הדרו מסביבינו.מהגוף שלנו, המופלא והגאוני שיודע להתמודד ברוב המקרים בעצמו עם וירוסים ונגיפים באופן קבוע.לעצור ולהרגיש את הלב שלנו, מה הוא מרגיש עכשיו,לאפשר מקום לרגש לצאת, להשתחרר, להתנקות, לאבד שליטה אל הלא נודע האם אתם מוכנים לעצור ולהרגיש? 

ברהמצ'אריה  ​

 בפעם הראשונה ששמעתי על שמונת אברי היוגה זה היה לפני כ-12 שנים כשרק התחלתי לתרגל יוגה. לימדו אותנו שיש משהו שהוא קצת דומה לעשרת הדברות של עשה ואל תעשה ולא לגמרי הצלחתי להבין איך כל זה אמור לעזור לי לחיות חיים חופשיים ומודעים יותר.  אחד מהאיסורים כביכול שהכי משך את תשומת ליבי היה "ברהמהצ'אריה" או התנזרות כפי שלמדתי אז, וכפי שמקובל ללמד ברוב הקורסים המלמדים את הפילוסופיה של היוגה.לפי תפיסתי אז, אני אמורה להתנזר ממ^ין, אלכוהול, סיגריות, סמים, בשר ועוד כל מיני דברים בכדי שאוכל לחיות חיים רגועים ושלווים יותר.מה שיפה בתהליך שנקרא יוגה - שזה בעצם מצב תודעתי שניתן להגיע אליו בכל מיני דרכים - הוא שלפעמים הדרך פשוט מובילה אותנו לאן שרצינו להגיע בלי שידענו שרצינו להגיע לשם.מה שקרה לי הוא שמתוך תרגול היוגה הפיזית, תרגולי נשימה ומדיטציות הגוף שלי התחיל לדחות באופן טבעי כל מיני דברים. בהתחלה זה היה הבשר, שהרגשתי שהגוף שלי כבר לא מסוגל לעכל, אחר-כך הגיע האלכוהול שבשילוב עם משני תודעה לא עשה לי טוב. סגריות למזלי לא עישנתי, אבל גם המקרים בהם עישנתי וויד יחד עם טבק הלכו ופחתו עד כדי כך שלא הרגשתי צורך בכלל לעשן והיום זה ממש לא מושך אותי.ומה עם מ^ין? גם זה ניהיה כבר משהו שאני לא עושה סתם ככה לשם הנאה או פורקן, אלא מתוך תנועה ומטרה של חיבור ועומק. אז בלי שבכלל התכוונתי, פתאום יצא שנהייתי נזירה באיזשהו אופן.ועדיין שאלתי את עצמי הרבה פעמים איך זה משרת אותי והאם זה באמת עושה לי טוב.בשנה שעברה כשלמדתי פעם נוספת על שמונת אברי היוגה אצל גלית לוין, היא לימדה אותנו שבעצם "ברהמצ'אריה" פירושו תנועה אל עבר המטרה ולא התנזרות.השבוע, תוך כדי שאני בוחרת לחקור ביחד עם תלמידי הקורס "לגדול במודעות" את המשמעות של היאמה הזו פתאום הבנתי מה זה אומר. פתאום עניין ההתנזרות התחבר לי עם התנועה אל עבר המטרה. שהרי אם נניח שיש לי מטרה לחיות באופן בריא יותר בגוף, בנפש ובתודעה, או נניח שיש לי מטרה לגדל את הילדה שלי באהבה, שמחה ורוגע או לחוות שפע כלכלי בחיים הרי אכילת בשר ושתיית אלכוהול לא ממש תתרום לבריאות שלי. ואם התודעה שלי תיהיה ממוסכת על ידי משני תודעה כיצד אוכל להיות נוכחת בבית עם הבת שלי, ולהיות מפוקסת בעבודה. ואם אלך לישון מאוחר בלילות כיוון שיצאתי ושתיתי או עישנתי או נפגשתי למפגשים מ^יניים חד פעמיים אל תוך הלילה, כיצד זה יתרום לבריאות שלי וליכולת שלי לעבוד ולהתפרנס.ויש לי כמובן עוד דוגמאות מה זה אומר לנוע אל עבר המטרה ומה זה דורש. ופתאום הבנתי איך הכל מתחבר. איך בעצם ההתנזרויות האלה נכנסו אל חי באופן טבעי כיוון שבחרתי לנוע אל עבר מטרה באופן מודע ומשם לגדול ולהתפתח. אשמח לשמוע מה דעתכם על החיבור שבין התנזרות ובין תנועה אל עבר המטרה. ​

המטריקס  ​

  "המטריקס הוא בכל מקום. הוא מקיף אותנו. אפילו עכשיו, בחדר זה ממש. אתה יכול לראות אותו כשאתה מתבונן מבעד לחלון, או כאשר אתה מדליק את הטלוויזיה. אתה יכול להרגיש אותו אפילו כאשר אתה בעבודה, כאשר אתה הולך לכנסייה, כשאתה משלם את המיסים שלך. הוא העולם שנמשך מעל עיניך בכדי לגרום לך להיות עיוור לאמת" (המטריקס, 1999). אני זוכרת את הרגע הזה בקורס מורי יוגה בניו-יורק, כשהבנתי וחוויתי שיש לנו סוגי הכרה שונים וכיצד ניתן לשלוט על מצבי ההכרה האלה. הרגשתי כמו ניאו בסרט "מטריקס" שלקח את הגלולה האדומה, וגילה את ה"אמת" ולא יכל יותר לחזור.עברו מאז כשמונה שנים ומאז אני מרגישה שאני לא יכולה לחזור בחזרה. החיים שלי השתנו בצורה מטורפת.כשחזרתי מניו-יורק הייתי מורה ליוגה ופילאטיס מתחילה ואנונימית, שלימדה בחדרי כושר וסטודיואים בתל-אביב. הייתי בהריון, בתהליכי פרידה וגירושין והכל עמד להתפרק. ולמרות וכנגד כל הסיכויים, הצלחתי מתוך המקומות הכי חשוכים וכואבים לעלות מעלה ולצאת אל האור.תודה לחיים האלה שנתנו לי לקחת מהגלולה האדומה לפני שהכל התפרק.תודה לתרגול היוגה, המדיטציה, המנטרות והפילוסופיה שאיפשרו לי צעד אחר צעד, לראות את הדברים כפי שהם.תודה שלמרות הכאוס שחוויתי, היו לי הכלים ליצור פעולות מועילות בעולם ולגדול במודעות.לגדל באהבה את הבת שלי רוב הזמן לבד.להתפרנס בכבוד. לפתוח סטודיו משלי ליוגה, פילאטיס ומגע.ללמד בפסטיבלים, אירועים וכנסים בכל הארץ.לארגן מעגלי שירה אצלי בסטודיו.ללמד סדנאות יוגה בסיני.ללמוד, להתפתח, להגשים את החלומות שלי ולממש את הפוטנציאל שלי. אז כן, רובינו חיים ב "מטריקס"ואני לא מדברת על מקום פיזי בארץ או בעולם.אני מדברת על ה"מטריקס" של התודעה שלנו.זאת שמספרת לנו סיפורים, שמכתיבה לנו כיצד לחיות. ה "מטריקס" הוא הסרט שאנו חווים מדי יום בראש ובגוף, דרך המחשבות שלנו, התחושות והרגשות שלנו אשר מנהלים אותנו ולעיתים קרובות משתקים אותנו ומפריעים לנו למצות את הפוטנציאל שלנו ולהגשים את החלומות והשאיפות שלנו.במהלך שמונה השנים האחרונות שלי כמורה ליוגה, אני מסתובבת בעולם עם תחושה שהיא חזקה ממני. עם רצון עז לחלק לכולם את הגלולה האדומה ולשחרר אותם מחיי ה"מטריקס".אני יודעת שהחיים האלה לא מתאימים לכולם.אני יודעת שרוב האנשים לקחו כבר את הגלולה הכחולה - זאת שמשכיחה מאיתנו בכלל את קיומו של המטריקס, הגלולה של האשליה.אם עדיין לא לקחתם את הגלולה הכחולה?אם אתם מרגישים שיש לכם מטרה כאן בחיים האלה?אם אתם רוצים לקבל ידע על איך התודעה שלנו עובדת? אם אתם רוצים לקחת עוד צעד אל עבר ההתעוררות מהאשליה?מוזמנים לכתוב לי ונמצא את הדרך יחד לצאת מה "מטריקס".  ​

​נתינה   ​

 נתינה -לא תמיד היה לי קל ופשוט להיות בנתינה.וגם בקבלה.פעם הרגיש לי מאוד מוזר לקבל ללא תמורה.תמיד חשדתי שיש שם משהו שעומד מאחורי הרצון של האחר לתת,שעוד רגע תתגלה האמת והאדם שנתן לי משהו ידרוש ממני בחזרה תמורה בדרך זו או אחרת.וככה התנהלתי לי בעולם בפחד, חשדנות וחוסר יכולת לקבל ולתת ללא רגשות אשם או בושה.הרבה שנים והרבה תהליכים עברתי עם עצמי כדי שאוכל בכלל לכתוב על הנושא הזה. והחלטתי לכתוב עליו כי לאחרונה אני מקבלת הרבה שיקופים ושיתופים מאנשים שקוראים את הפוסטים שלי ומקבלים השראה ומשתפים אותם עם אחרים באופנים שונים (אפילו בחוגי קריאה מסתבר...). אני ממש מרגישה שבשנים האחרונות עברתי תהליך של הסרת האשמה, הבושה והפחד מנתינה ומקבלה.שמתי לב שפעם כשהייתי נותנת משהו למישהו כביכול ללא תמורה, בתוך תוכי היה איזשהו רצון לקבל בחזרה משהו. רק שלא תקשרתי את הרצון הזה ובגלל שלא תקשרתי הרבה מאוד פעמים התאכזבתי והתכווצתי, ונשבעתי לעצמי שזאת הפעם האחרונה שאני נותנת משהו ללא תמורה לאדם הזה.ואז זה לקח אותי לקיצוניות השניה - לתקופה מסויימת הפסקתי לתת דברים ללא תמורה. לכל דבר היה מחיר. לא רציתי לקבל כלום ללא תמורה וגם לא לתת כלום ללא תמורה. להכל היה מחיר, מטרה וסיבה. לאט לאט עם השנים, משהו בי התרכך והסכים להתמסר לתנועה של קבלה ושל נתינה.היה זה בערך לפני 4 שנים שחבר קרוב אמר לי "מלינה, את צריכה ללמוד לקבל עזרה".זה התחיל מללמוד לקבל עזרה, ולא להגיד ישר "לא אני מסתדרת לבד" וזה המשיך ללמוד גם לבקש עזרה מבלי לפחד שהאדם השני יפרש את בקשת העזרה שלי כחולשה או כחוסר יכולת שלי. וזה תהליך שאני עדיין נמצאת בו וכל הזמן חוקרת באופן מודע כשהזדמנות לקבל משהו מגיעה אלי. ולגבי הנתינה - זה גם תהליך. הרבה יותר קשה ומורכב שכרוך בהמון שחרורובהרבה אמונה.זה התחיל בדיוק לפני שנה כשאפשרתי כמה פעמים לאורחים מחו"ל שלא הכרתי להתארח אצלי בחדר בעודי נמצאת בבית (בתמורה לתשלום סמלי אמנם, אבל בעיקר בתמורה להסרת המון פחדים ומחסומים שקשורים לחוסר אמונה בעיקר בגברים). זה המשיך בפסח האחרון בו התארחו אצלי בבית שוב אורחים מחו"ל שלא הכרתי ואני בנתיים הייתי בסיני והייתי בחוסר שליטה מוחלט על האירוח שלהם.והנה שוב, לפני מספר שבועות אירחתי בביתי אורח מחו"ל שהכרתי רגע לפני כן בפסטיבל, בזמן שהייתי בביתי וגם בזמן שלא הייתי.אבל הפעם זה היה שונה.הפעם הפחד לא היה נוכח וגם לא רציתי ולא ביקשתי דבר בתמורה לאירוח.למרות שעלו בי כל מיני מחשבות וחששות למינהן, הן היו קטנות והתמוססו די מהר כשהמשכתי לעסוק ביום יום ולא במחשבות עצמן. והאמת, שבמקום לפחד ולחשוש מה יקרה עם האורח שמתארח אצלי ללא תמורה, במקום לעסוק במה הוא יחשוב וירגיש ומה אני חושבת ומה אני מרגישה, זה היה לי ממש נעים ופתח לי ממש את הלב.אז נכון שהוא הודה לי וזה היה לי נעים לשמוע את ההודעה שלו אחרי שנסע, אבל גם אם לא היה שולח הודעה הרגשתי שנתתי לו להתארח בביתי כי זה היה הדבר הנכון ביותר עבורי לעשות. היום אני יודעת שהסיבה לאופן שבו התייחסתי לקבלה ולנתינה ללא תמורה בתחושות של אשמה ופחד נעוצה בחינוך שקיבלתי, בסביבה בה גדלתי, ובעיקר באופן שבו החברה שלנו נוהגת לתת ולקבל. וכי המקום שממנו היום אני נותנת הוא מתוך מקום של שפע הרוצה להפוך להיות עוד שפע. זה לא בהכרח אומר שלא תיהיה תמורה. לפעמים לנתינה יש תמורה חומרית בדמוי מספרים המסמלים כסף, ולפעמים לנתינה תיהיה תמורה בדמוי תחושה של מלאות, אהבה ואושר אינסופי. מסכמת במשפט ששמעתי מקטע וידיאו של טוני רובינס העוסק באושר ובדיכאון:"אם אני ואתם מהיום הזה והלאה נהיה מאושריםזה דורש שני דברים:צמיחה ונתינה"​

...
...

תובנות