מכורה לאהבה

אני מלינה ואני מכורה לאהבה.

כמו שיש אנשים שמכורים לקפה, סיגריות, אלכוהול,

שוקולד ועוד, אני מכורה לאהבה

 

ולא סתם מכורה לאהבה

לאהבה רומנטית בין גבר לאישה

לאהבה שמפצחת את הלב לרסיסים

וגורמת לו לרטוט ולדפוק בקצב גבוה

 

כמו שיש אנשים שמכורים לספורט אקסטרים

לטפס על צוקים, לצנוח במצנחים, לרכב על אופנועי שטח

ככה אני באהבה

הולכת על אקסטרים

על מה שהכי מאתגר ובלתי אפשרי

על מי שהלב שלי יודע שיהיה אתו קשה ממש

שיש כאן מאמץ ועבודה וצריך להתאמן הרבה בכדי להצליח

שבדרך אפול אולי אלף פעמים עד שאצליח

עד שאגיע לפסגה או אנחת בשלום על קרקע בטוחה

 

וזה המסע שלי כאן כרגע

שלי ושל הלב

הרוטט

הצמא

זה שמחובר באופן ישיר אל היוני, אל המין

זה שמתאהב בקלות רק מלחוות חיבור ועונג

ונקשר וחובר חוטים של אהבה שנשלחים כמו רשת של עכבישה

מחכים רק לעכביש שיבוא וילכד ברשת

 

ואני באמת לא יודעת אם זה טוב או רע

זה מה שזה

אני פשוט מתאהבת

דווקא בזה שהכי קשה לו לפתוח את הלב אלי

מתאהבת בזה שהלב שלו סגור וכואב

כי אולי קשה לו להתמסר לעוצמות של האהבה

כי אולי זה מפחיד אותו להרגיש ככה אהוב כל-כך

כי יש עוד אלף ואחת סיבות אחרות שבגללן האהבה לא מתממשת

 

ואני פשוט נפתחת לאהבה

מחכה לה שתבוא

מנסה שלא לסגור בחזרה את הלב אל מול חוויית הדחיה

ולומדת

לומדת להישאר עם הלב פתוח

לומדת לתת אהבה מבלי להרגיש שחייבת לקבל בחזרה

לומדת גם להגיד לא ולשים גבול

ולהישאר שלמה עם אהבתי אלי

עם אהבתי אליו

עם חוסר המימוש בפיזי

ועם תסמיני הגמילה

 

לומדת לאהוב את עצמי בחזרה

לתת לעצמי את כל מה שאני מבקשת לקבל

למלא את עצמי באהבה ולהישאר פתוחה להשתנות שלה

לאפשר מקום לכל הרגשות שעולים מתוך השבר

לא להחליף התמכרות בהתמכרות

רק לתת מקום לאהבה

ללטף אותה

ולהגיד לי שזה בסדר

שמותר לי להתאהב

ומותר לי להתאכזב

ומותר לי לבטא אותי במילים

בבכי

בצחוק

בריקוד

 

ולהמשיך לאהוב

גם כשכואב

 

על הצילום האוהב ענת לוינסקי