תשומת לב, הרפיה, התמסרות ואמונה.

מכירים את זה שאתם מטיילים בחו"ל ופתאום פוגשים אדם שלא ראיתם המון המון זמן ואתם שואלים את עצמכם מה הסיכוי שנפגש דווקא כאן ועכשיו?

מכירים את זה שאתם בחופשה, נהנים, ושוכבים בטן גב ופתאום הכל זורם בקלות ובנעימות והדברים באים אליכם מבלי שנאלצתם להתאמץ? אני בטוחה שהחוויה הזו או משהו שמזכיר אותה מוכר לכם וחוויתם רגעים כאלה בחיים. רגעים של סנכרון, רגעים של דיוק. ומה אם אגיד לכם שאתם יכולים להמשיך בחיי היום יום והשגרה שלכם ועדיין לפגוש אנשים בזמן הנכון ובמקום הנכון, ולהנות מזרימה קלה ונעימה של דברים מוחשיים שיגיעו אליכם?זה נשמע אולי מופרך ויכול לקרות לנו רק בחופשות או יכול לקרות לאחרים, כי הרי אנחנו כלכך רגילים לחיות מתוך האוטומט המוכר והידוע. לחיות מתוך המקום שאנחנו חייבים לעשות דברים מסויימים או לומר דברים מסויימים כי ככה חינכו אותנו וגידלו אותנו. אבל מה קורה לנו כשאנחנו יוצאים לחופשה ומשאירים את כל הדאגות, הלחצים והמתחים בבית ולכמה רגעים,שעות או ימים מסכימים לעזוב את כל המוכר והידוע ולהתמסר לחדש ולבלתי צפוי. אז מתחילים להתרחש קסמים. אז אנחנו מתחילים להתחבר לתדר של היקום, לתדר של שפע ושל אהבה. והכל קורה במדיוק, וגם כשאנחנו נתקלים בקשיים ומחסומים הכל תמיד מסתדר וברגע האחרון מישהו בא לעזרתנו ומציל אותנו. ואנחנו בטוחים שהקסם הזה נמצא רק שם בהודו, בדרום אמריקה, בתאילנד, בסיני. אבל זאת לא האמת.האמת היא שהקסם הזה נמצא בכל מקום. גם במקומות הכי פסטורלים ויפים בעולם וגם במקומות שהכי לא היינו מצפים להתקל בהם כמו בבתי חולים או בתור בסופר.הדרך להתחבר אל התדר של היקום היא אחת העבודות הכי קשות ומשמעותיות שיש לנו כאן כבני אנוש - להיות קשובים, להתמסר, להרפות ולסמוך. מילים כל-כך יפות שכל-כך קשה ליישם אותן ביום יום, אבל כשאנחנו מסכימים לוותר על כל מה שלא משרת אותנו - על הפחדים שלנו, על הרצון להיות בשליטה, על תחושות הבושה והאשמה, על הכעס, הקנאה, ועל הרצון שלנו שהכל ישאר כפי שהוא, העולם מתחיל להפתח בפנינו כמו מגרש משחקים ענק. אנחנו מתחילים לקבל כלים כיצד לשחק בעולם האשליות המטורף בו אנו חיים כבני אנוש, וממש כמו במשחק מחשב אנחנו יכולים בכל פעם לעלות עוד שלב, לקבל עוד נקודות וכלים נוספים להמשיך בשלבים הבאים.

מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה קטנה בקיבוץ ידעתי בתוכי בתחושה מאוד עמוקה וחזקה שקיים איזשהו כוח שהוא חזק ממני והוא אינו בשליטתי. לא ממש יכולתי אז להגדיר זאת במילים אבל אני זוכרת את עצמי מביטה אל הכוכבים בשמים הפתוחים של הקיבוץ ומדברת איתם. אני זוכרת את עצמי צועדת בחושך לבד בשבילי הקיבוץ נטולת כל פחד ובתחושה שיש מישהו שם למעלה ששומר עלי. אני חושבת שהתחלתי להיות ערה ממש לסנכרונים ולדיוקים האלה פעם ראשונה כשהגעתי לניו-יורק לפני 7 שנים לקורס המורים ב Laughing Lotus אחר כך שוב קיבלתי הוכחות מדוייקות לקיומו של התדר הזה לפני 5 וחצי שנים בבית החולים כשיובלי נולדה, ומאז זה הולך ומתחזק ורגעי הסנכרון והדיוק בחיי היום יום שלי לא מפסיקים להפתיע אותי.

אני מודה כי זאת לא עבודה פשוטה בכלל, וכי אספתי במשך השנים המון כלים שעוזרים לי לתרגל תשומת לב, הרפיה, התמסרות ואמונה. 

אני מזמינה את כל מי שרוצה להצטרף לנסיעה הזו ברכבת ההפתעות למצוא לעצמו את מה שתומך בו לתרגל את כל אלה.

ניתן להצטרף אלי לשיעורי יוגה ופילאטיס קבוצתיים בסטודיו או לשיעורים פרטיים הכוללים גם שיחה והתבוננות על כל מה שמגביל אותנו וכבר לא משרת אותנו.

לחיי סנכרונים ודיוקים.