ISTA - Temple Arts Festival -2019

 מאז שאני זוכרת את עצמי רוב חיי לא הרגשתי שייכת.

הגעתי לארץ בגיל 4, ילדה קטנה מארגנטינה שדוברת ספרדית ונכנסתי לגן בנתניה בו אני הייתי האשכנזיה הבלונדית היחידה והילדה היחידה שלא דיברה עברית. כעולים חדשים בשנות ה-80 בישראל עברנו הורי ואני מספר פעמים דירה וככה התגלגלתי במשך שנות ילדותי לחיים בקיבוץ בגיל 8. תחושת חוסר השייכות המשיכה ללוות אותי גם בקיבוץ. חוויתי בילדותי המון בדידות והתבודדות ותחושות של חוסר ערך וחוסר בטחון עצמי. ולמרות שהייתי ילדה מאוד חכמה, מוצלחת, מוכשרת ואפילו מקובלת, תחושת הזרות וחוסר השייכות ליוו אותי והמשיכו ללוות אותי ולהשפיע על הבחירות שלי גם בחיי הבוגרים.

 

מאז שעזבתי את הקיבוץ לתל אביב בגיל 20 הייתי בחיפוש מתמיד אחרי קבוצת החברים והסביבה שתיהיה לי הכי מדוייקת ונכונה לערכים שלי, לאמונות שלי, להתפתחות שלי וללב שלי. מאז יצא לי להתחבר לקבוצות וקהילות שונות לתקופות קצרות או ארוכות בהתאם לתחומי העניין באותה התקופה, אבל איכשהו למרות תחומי העניין המשותפים והחוויות המשותפות תמיד הרגשתי שמשהו לא מדוייק לי עד הסוף בקהילה או בקבוצה אליה השתייכתי. בעיקר הרגשתי שלמרות שאני כבר לא הילדה חסרת הבטחון שחוותה חוויות לא פשוטות בילדות, עדיין החברים הקרובים אלי לא רואים את הכשרונות שלי ולא מעריכים את החוכמה שלי וזה גרם לי לחוש זרה ומנותקת.

האמת, שהרבה מהתחושות האלה ליוו אותי ממש עד לא מזמן. לפני כחצי שנה נכנסתי לקהילה מדהימה של אנשים מוכשרים, חכמים, יצירתיים, נדבי לב, פתוחי דעת ותודעה אשר מקבלים את השונה והמקובל בו זמנית. קהילה בה אני סוף סוף מרגישה שאני יכולה להתבטא בכל הצורות והדרכים בהם אני מוצאת את החופש והיצירתיות שלי ואני גם מקבלת בה פידבקים שיקופים כנים, תמיכה ותחושת שייכות.

 

יש לי הכבוד ללמד בפסטיבל הקרוב הנוצר על-ידי אנשי הקהילה ופתוח גם עבור אנשים שאינם מהקהילה ומרגישים את הקריאה לבוא לחקור את עצמם דרך סדנאות, טקסים, הרצאות ומרחבים המשלבים את אמנויות המקדש.

אז אלו מכם האוהבים לפתוח את הבוקר מוקדם ולאהוב את הגוף עם קצת התמתחויות, בכל בוקר של הפסטיבל אעביר סדנאת יוגה, אשר תתאים אל שאר התכנים של אותו היום ואל הנושא המרכזי שלו.

 

מצוקי דרגות

2-5/10

 

לכרטיסים במוקדמות https://secure.cardcom.solutions/e/Jaf/

למידע נוסףhttps://www.ista-me.org/